פינה חדשה שבועי אקלקטי -
חוגגים 100 שנה לסגנון האדריכלי האקלקטי בתל אביב.
כפי שרבים מכם אולי יודעים, אני עסוק בימים אלה בשיווק פרויקט חדש ברחוב מונטיפיורי 22 בתל אביב.
כפי שרבים מכם אולי יודעים, אני עסוק בימים אלה בשיווק פרויקט חדש ברחוב מונטיפיורי 22 בתל אביב.
אבל כדרכנו – מהר מאוד הלהט והתשוקה שלנו העבירו אותנו מפאזה של שיווק לפאזה של רומנטיקה. פשוט התאהבנו, אין לי מילה אחרת לתאר את זה, בסגנון אדריכלי שהוא אחד היפים והנדירים בתל אביב – הסגנון האקלקטי, ובאחד מראשוני האדריכלים של תל אביב – האדריכל יוסף מינור.
תהיו איתי.
תהיו איתי.
ראשית, מהי אדריכלות אקלקטית?
הסגנון האקלקטי (בעברית תקנית – לקטני) הינו סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה שעברה, ועיקרו שילוב אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה – האדריכלות הקלאסית, אדריכלות של המזרח הרחוק, אר-דקו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי, ואדריכלות מזרח תיכונית עתיקה. הסגנון היה נפוץ בחלקים רחבים של העולם המערבי, אך הסגנון הארץ ישראלי היה ייחודי עקב השימוש במוטיבים קישוטיים ארץ ישראליים, כולל נופי הארץ, דמויות מהתנ"ך, סצינות מקראיות, צמחיית הארץ, שימוש במגיני דוד ובאותיות עבריות. המבנים על פי רוב סימטריים בצורתם, ונותרו מהם בתל אביב על פי הערכות של מומחים לא יותר מ-800 מבנים.
הסגנון הזה היה נפוץ בשנות ה-20 של המאה שעברה, ומרביתם מצויים בליבה של תל אביב. הבנייה בסגנון יפהפה זה פסקה בתחילת שנות ה-30 של המאה שעברה לאחר עלייתם של אדריכלים מהסגנון המודרניסטי לארץ, חלק מהעלייה החמישית מגרמניה, והם השליטו את הסגנון הבינלאומי. במלחמה הזו ידם של דוגלי הסגנון האקלקטי הייתה על התחתונה. מהנדס העיר תל אביב, יעקב שיפמן, אף סירב להעניק היתרי בנייה למבנים בסגנון האקלקטי, וכתוצאה מכך כמעט שלא נבנו יותר מבנים בסגנון הזה בעיר תל אביב.
לא נרחיב בדוגמאות בשלב הזה, נשאיר אותן לפוסטים הבאים, אבל נציין את אחד המבנים המוכרים ביותר בתל אביב שנבנה בסגנון הזה – בית ביאליק.
בית ביאליק
בית ביאליק ברחוב ביאליק 22 נבנה בשנת 1924 בתכנון האדריכל יוסף מינור, מאבות הסגנון האקלקטי בארץ ישראל, ומהמובילים של הסגנון בתל אביב. המבנה משלב אלמנטים מזרחיים ומערביים, עיטורים אוריינטליים לצד אירופאים: קשתות, מגדל, כיפה, אח, רצפות מצויירות ועוד. תמונה תמחיש יותר מ-1,000 מילים את היופי עוצר הנשימה של בתים בסגנון זה.
הקשר למונטיפיורי 22:
הקשר למונטיפיורי 22:
אז למי שלא מכיר ולא יודע – המבנה הוותיק במונטיפיורי 22 הוא בעצם אחיו התאום (גם אם לא הזהה) של בית ביאליק. "האבא" של שניהם הוא אחד – האדריכל יוסף מינור. שני המבנים תוכננו באותן השנים, וגם בערך באותה התקופה הסתיימה בנייתם. יש בין שניהם מאפיינים דומים – שניהם תוכננו בסגנון האקלקטי, עוצבו בפרופורציות מדויקות ואיפוק קישוטי, ויש להם אפילו פרטי נגרות ייחודיים – דוגמת חלונות הרמה זהים בשני המבנים.
צריך היום אולי הרבה דמיון כדי לדמיין את היופי של המבנה במונטיפיורי 22 המסתתר מתחת לחזות בלויה ומוזנחת, אבל לחדי ראייה ובעלי חזון הדבר כבר ברור – מדובר במבנה שיהפוך בסיום עבודת השימור והשדרוג לפנינה יפת מראה, עניין של מספר שנים ספורות מהיום.
אז מה נציג בפינה החדשה והאקלקטית?
אז מה נציג בפינה החדשה והאקלקטית?
נציג לכם מדי שבוע מבנים שנבנו בסגנון הזה, משנות ה-20 של המאה שעברה, יפים עד כדי כך שהם אינם נראים בכלל צברים, כאילו הם לא מתל אביב, נראים כאילו נלקחו מז'ורנל תיירות של פריס או ערים קסומות אחרות בחו"ל. מבנים שהם לא רק למגורים, אלא יש להם נפש ונשמה.
דגש מיוחד ניתן לפעילות של האדריכל יוסף מינור, שהשנה אנו גם מציינים 100 שנה לתחילת פעילותו המקצועית.
ולסיום בקשה - אם יש אנשים שאתם מכירים המתעניינים באדריכלות מהסוג הזה – אנא הזמינו אותם לדף הזה, אנחנו מצידנו נשמח לייצר קהילה של אנשים המתעניינים ומעריכים את המבנים הללו של תל אביב הישנה והטובה.
לקריאת פוסט הפייסבוק לחץ כאן
