שבועי אקלקטי 6# –
מחווה לציון 100 שנה לסגנון האדריכלי האקלקטי של תל אביב.
לפני מספר שבועות השקנו את הפינה "שבועי אקלקטי", בה אנו מציגים כול פעם מבנה אחד בן התקופה הזו, ומספרים לכם את סיפורו. עד היום נגענו בבית ביאליק, בית הפגודה, בית השגרירות הרוסית, בית ספר אחד העם, ובית מלון גינוסר – חמישה אייקונים תל אביביים.
השבוע אייקון תל אביבי נוסף – בית קצמן, המוכר גם כבית בנק הספנות, ברחוב אחד העם.
בית קצמן / בית בנק הספנות:
ביקרנו ברחוב אחד העם כבר בפינות הקודמות, והפעם אנו שבים אליו, לרחוב אחד העם 35, ולסיפור על פנינת יופי נוספת שנבנתה במקום.
ספוילר, כבר בהתחלה - הפעם השימור של הבניין המקורי לא צלח, ולנו נותר שחזור בלבד של חזית הבניין, אבל לא נקדים את המאוחר.
את המבנה הקימה פסיה קצמן כבית דירות להשכרה בשנת 1925. כדי להבין את הרקע צריך להבין את המצב של תל אביב באותן שנים – בום עצום ופריחה בכמות האוכלוסין שלה. אוכלוסיית תל אביב הגיעה בשנת 1924 לכ-30 אלף איש, זאת בהשוואה לכ-2,000 תושבים 10 שנים בלבד קודם ערב מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. העלייה הרביעית, שהחלה בשנת 1924, הייתה עלייה שהתאפיינה בעולים שהעדיפו מגורים בריכוז העירוני הגדל של תל אביב. בשנת 1925 לבדה עלו 30 אלף עולים, ורבים מהם נקלטו בעיר העברית שלחופי הים התיכון. הגידול הזה באוכלוסיית תל אביב הגדיל את הביקוש לדירות ולבתים, כשהתחלת בנייתם של בתים או מבנים חדשים הייתה מאורע נפוץ וברמה יומיומית.
הגידול הזה בביקוש למגורים הגדיל גם את הביקוש למגורים בשכירות בתל אביב, וכמו שאנחנו יודעים – כאשר יש ביקוש יש גם מי שמביא את ההיצע. כך קמו בנייני מגורים שנועדו לשכירות – דוגמת "בית קצמן" באחד העם 35, נשוא הפינה שלנו היום, או גם המבנה במונטיפיורי 22 שקם למטרה דומה.
דרך אגב, בשני המקרים – גם ב"בית קצמן" באחד העם 35, וגם במבנה שאנו משווקים במונטיפיורי 22 - האדריכל שתכנן אותם היה מיודענו יוסף מינור, כן אותו יוסף מינור שגם תכנן את "בית ביאליק", ושהקדשנו לו כבר פינה אקלקטית בעבר. האדריכל יוסף מינור נחשב אחד המובילים של המתכננים בסגנון האקלקטי בתל אביב, והיה אחד המובילים את בנייתה של העיר והפיכתה למרכז האורבני המוביל בארץ ישראל של טרום הקמת המדינה.
חזרה ל"בית קצמן".
הבניין נבנה לגובה של 3 קומות. בקומת הקרקע נבנו שתי דירות בנות שלושה חדרים כול אחת, וכן דירה אחת מיוחדת שכללה חדר אחד שנועד למגורים וחדר נוסף שהייתה אליו כניסה נפרדת ונועד לשמש כבית כנסת. בשתי הקומות העליונות היו שתי דירות בנות ארבעה חדרים כול אחת ושתי דירות בנות שני חדרים כול אחת. הבית נבנה בסטנדרט בנייה גבוה לתקופתו, שכלל שני גרמי מדרגות נפרדים, בנוסף לחדר מדרגות מרכזי, חדרים גבוהים ומאווררים וחזית מעוטרת שנתנה למבנה את אופיו האקלקטי - זו כללה קשתות מחודדות בולטות מעולמות התוכן האדריכלי של המזרח התיכון, ואריחי קרמיקה מצוירים בדמויות של מספר מנביאי ישראל שנלקחו בהשראת אמנות הרנסאנס באירופה, אך עם תכנים יהודיים-ארץ ישראליים.
אבל הדבר שמאפיין באופן מיוחד את הבניין של גברת קצמן היה אריחי הקרמיקה העגולים בהם הוצגו דיוקנותיהם המצוירים של ארבעה מנביאי ישראל: אליהו, ישעיהו, ירמיהו ודוד. למעשה, זה היה רכיב מיוחד במינו שלא מופיע באף אחד מהמבנים האחרים שהוקמו בארץ ישראל של אותה התקופה, והם גם נתנו למבנה את הכינוי הנוסף שלו – "בית הנביאים". דיוקנאות אלה הינם יצירות בפני עצמן, הן נוצרו בבית הספר לאמנות בצלאל על ידי בוריס שץ, צייר ופסל ציוני, מייסדו של בית הספר לאמנות בצלאל, ומי שנושאי עבודותיו נגעו לרוב בעולם התוכן של התנ"ך, ומסמלים את תחייתו של עם ישראל בארץ ישראל.
חזרה להיסטוריה של המבנה.
לאורך עשרות שנים התגוררו במבנה בני משפחת קצמן לצידם של השוכרים. במהלך מלחמת העולם השנייה הפכו הדיירים במבנה לדיירים מוגנים, ושכר הדירה הפעוט לא איפשר תחזוקה נאותה של המבנה. בסופה של מלחמת העולם השנייה הוסבו מרבית הדירות למשרדים, ואף לבתי מלאכה קטנים, והדרדרות המבנה הלכה והעמיקה עם השנים עד כדי סכנת התפוררות של חלקים ממנו.
בסוף שנות השמונים נרכש בית קצמן על ידי בנק הספנות במטרה להפוך אות למבנה משרדים. המיקום היה מושלם – מול מבנה הבורסה לניירות ערך הישן. הכוונה המקורית הייתה להרוס את המבנה, אך לשמר את חזית המבנה המקורית, שכללה את שורת הקשתות והמדליונים נושאי דמויות הנביאים, אלא שאלו התמוטטו במהלך העבודות ולא ניתן היה עוד להצילן. האדריכלית עדה כרמי-מלמד, שתכננה את המבנה החדש, שחזרה את החזית המקורית בבנייה חדשה תוך שמירה על הצורה המקורית. הקומות שמעל חזית המבנה המשוחזרת הוסתרו בקיר מסך עשוי זכוכית על מנת להבליט את הניגוד שבין שחזור המבנה המקורי ובין הבנייה המודרנית שהתווספה אליו. בשנת 1995 אף זכה הבניין כ"יפה בתל אביב" על ידי ועדה מטעם עיריית תל אביב-יפו והתאחדות הקבלנים.
כיום מאכלס המבנה משרדי עו"ד, רו"ח, פיננסים ומשרד פרסום.
מאוד מומלץ להגיע ולהתרשם מחזית הבניין במו עיניכם, זה לא המקורי, אבל זה בהחלט מעביר את היופי של הסגנון.
ולסיום, אם יש מישהו שמתעניין בסגנון הזה של בתים – בתים בעלי אופי חזק – שגורמים לאנשים להתאהב בהם, אנחנו מזמינים אתכם לפקוד את פינתנו השבועית "שבועי אקלקטי", וגם להספיק ולשמוע על הפרויקט שלנו המצוי כמה מאות מטרים בלבד משם - במונטיפיורי 22.
כי בית זה לא רק למגורים, בית זה גם לנשמה.
לקריאת פוסט הפייסבוק לחץ כאן
