שבועי אקלקטי 7# -
מחווה לציון 100 שנה לסגנון האדריכלי האקלקטי של תל אביב.
תזכורת קצרה:
השנה אנו מציינים 100 שנה לראשיתו של סגנון שיצר את הבתים היפים ביותר שידעה תל אביב, בתים שתוכננו בסגנון האקלקטי. אנחנו ב Ewave Nadlan התחברנו לז'אנר הזה דרך השיווק של הפרויקט ברחוב מונטיפיורי 22, מבנה אקלקטי יפהפה לשימור. לא רק התאהבנו בסגנון הזה, אלא שהחלטנו "להדביק" גם את הקהילה באהבת היופי הנדיר והמיוחד של מבנים אלו - מבנים שיש להם נשמה, אופי וכריזמה סוחפת.
לפני מספר שבועות השקנו את הפינה "שבועי אקלקטי", בה אנו מציגים כול פעם מבנה אחד בן התקופה הזו, ומספרים לכם את סיפורו. עד היום נגענו בבית ביאליק, בית הפגודה, בית השגרירות הרוסית, בית ספר אחד העם, בית מלון גינוסר, ובית קצמן / בית בנק הספנות – שישה אייקונים תל אביביים. השבוע אייקון תל אביבי נוסף – סלבריטי של ממש - השכן החדש שלנו - הוטל מונטיפיורי, הממוקם כמובן ברחוב מונטיפיורי.
לא כול יום אנחנו עוסקים בסלבריטי, אבל המבנה הזה הוא בהחלט כזה, גבוה ברשימת הסלב של הבניינים בתל אביב. תיכף תבינו למה,
הבניין ניצב בין כיכר אלברט ורחוב יבנה, ברחוב מונטיפיורי 36, המוכר כיום כ"הוטל מונטיפיורי", אחד ממלונות הבוטיק המוכרים של תל אביב, והמסעדה אנינת הטעם שפועלת בו, חלק מאימפריית המלונאות והקולינריה של רותי ומתי ברודו - פה גם מתקיימת נקודת החיבור של הבניין עם רשימת הסלב התל אביבית העדכנית.
את המבנה הזה בלתי אפשרי לפספס. צבע חום-אדמה המכסה את קירותיו החיצוניים תופס מיד את העין, והוא נחשב אחד היפים בתל אביב. עד כמה יפה? התשובה לכך ניתנה בדירוג למקום ה-7, והמאוד מכובד, שקיבל המבנה במצעד הבניינים הכי יפים בעיר לשנת 2018 של המגזין טיים אאוט.
אז נתחיל בהתחלה. המבנה הוקם בשנת 1924 בתכנונו של האדריכל משה לוברניצקי, אחד האדריכלים היותר פוריים באותן שנים, ואשר שמו נשכח במהלך השנים. לוברניצקי תכנן מספר רב של מבנים בתל אביב בין השנים 1924 ועד 1932, כמעט כולם בסגנון האקלקטי. אפשר לראות את הבניינים שתכנן ברחובות: אחד העם, רוטשילד, קלישר, נחלת בנימין, שיינקין, קינג ג'ורג', החשמל, הס, ועוד.
במקור המבנה נקרא "בית גוגול", והוא שימש למגורים. לאורך השנים ועם התחלפות האוכלוסייה בסביבה נכנסו למבנה מתפרה ובתי מלאכה זעירים, שגם הם נטשו והותירו את המבנה בריקנותו לאורך מספר שנים. רק בתחילת שנות האלפיים המקום שומר ושוקם על ידי האדריכל גד הלפרין. בין השנים 2002 ועד 2005 פעל במקום מרכז "זמן לאמנות", מרכז תרבותי לאמנים ישראלים ויצירותיהם, שפעל בשילוב של מסעדה באותו המבנה. המרכז הוקם ומומן על ידי יורם ואילנה וקשלק, אספני אומנות ירושלמים והיבואנים של מותג ההלבשה פרוט אוף דה לום. בשנת 2005 המרכז נסגר ובמקומו נפתח "מונטיפיורי מכירות פומביות", בית ממכר לאומנות.
השלב הגדול הבא של המבנה היה בשנת 2008 כאשר בני הזוג רותי ומתי ברודו הסבו את המקום למלון "הוטל מונטיפיורי" בהשקעה של 2.5 מיליון דולרים, כפי שסיפרו השניים בראיון שנתנו לאחר השקת המלון לעיתון כלכליסט.
אין ספק שהמבנה הזה קיבל את השימור והחיים המגיעים לו. בניין אקלקטי בסגנון אירופי קלאסי, ברוח המאה ה-19, בית חלומות של ממש, המשלב מאפיינים אוריינטליים ובראשם הכיפה המזוהה עימו היוצאת מהמרכז של המבנה, דומה לאלו שראינו כבר במבנים אחרים בני התקופה ובסגנון האקלקטי. במקרה של הוטל מונטיפיורי המקום לא רק שימר את החזות החיצונית של המקום, אלא העובדה שהוא בראש ובראשונה מארח אנשים וכול כולו מיועד לספק חוויה מוקפדת ונעימה הפכה את המבנה לכזה עם לב רחב במיוחד. כאן צריך לשאול שאלה פילוסופית - ואולי הלב של המקום היה גדול מלכתחילה, כי אחרת הוא לא היה יכול לתת את אותה חוויה איכותית לכל כך הרבה אנשים ולאורך כול כך הרבה שנים. שאלה היפוטטית זו מתחברת לכך שאנו מדברים על מבנים בעלי נשמה יתירה, כאלה שהם לא רק חומר וגשמיות, אלא כאלה שהם בעלי רוח גדולה.
"זה מקום שעדיין נעים ומוקפד כמו ביום הראשון שנפתח לאחר ששופץ, מתייחס לחזית הרחוב ומטפח אותה באותה תשומת לב שמושקעת בפרטים שבפנים", תיאר האדריכל מורן פלמוני. "השילוב בין המלון למסעדה משלים חוויה שתמיד כיף לחזור אליה, בכל יום ובכל שעה", הוא הוסיף.
ללא ספק מבנה מרתק, שגם ניתן ומומלץ לראותו מבחוץ, אך גם מבפנים.
ולסיום, אם יש מישהו שמתעניין בסגנון הזה של בתים – בתים בעלי אופי חזק – שגורמים לאנשים להתאהב בהם, אנחנו מזמינים אתכם לפינתנו השבועית "שבועי אקלקטי", ואנחנו גם מזמינים אתכם להספיק ולשמוע על הפרויקט שלנו המצוי כמה מטרים בלבד משם מערבה - במונטיפיורי 22.
כי בית זה לא רק למגורים, בית זה גם לנשמה.
לקריאת פוסט הפייסבוק לחץ כאן
