אז מי לדעתכם אכל את הכובע?!
פינתנו החודשית שלנו – כהנר מודד את המדד – בה אנחנו מנתחים את נתוני השתנות המחירים בענף הנדל"ן.
אז מה היה לנו באפריל 2019? הכותרת המרכזית – אחרי ארבע שנים של פעולות נמרצות מצד משרד האוצר, חזרנו לעליות מחירים ולמעשה לנקודת ההתחלה.
אלו עקרי המדד שהתפרסם, ומתייחסים לחודשים פברואר-מרץ 2019:
1. עלייה במחירי הדירות בהיקף 0.1% - חודש שני ברציפות של עליות מחיר.
2. בראייה שנתית חלה התגברות בקצב עליות המחיר להיקף של 0.5%.
3. מחירי הדירות החדשות דוכאו וירדו ב-0.2 אחוז בסיוע ארטילרי חזק של שיעור עסקאות גבוה שבוצעו בתמיכה ממשלתית (במילים אחרות – "מחיר למשתכן"), ואשר עמד על 31.9%.
4. גם מחירי שכר הדירה עולים, ובאפריל הם עלו בשיעור של 0.1% נוספים.
מסקנות ותובנות:
1. חזרה לנקודת ההתחלה – אחרי 4 שנים בהן ניסה משרד האוצר בכול כוחו לייצב את שוק הדיור, 4 שנים בהן נקט יד קשה כלפי המשקיעים, הדיר אותם מהשוק, הפעיל את תכנית "מחיר למשתכן", השקיע בה מיליארדי שקלים – חזרנו לנקודת ההתחלה, שוק הנמצא במגמה של עליות מחירים, גם אם מתונות בשלב הזה.
2. תכניות חדשות בדרך – אם לפני 4 שנים יצאה לדרך תכנית "מחיר למשתכן" כפתרון לעליות המחיר, מסתמן שהפתרון הזה כבר מיצה את עצמו. יתירה מכך – הגרעון התקציבי אליו נכנס אוצר המדינה יצריך קיצוצי תקציב, ונשאלת השאלה איך ניתן יהיה להמשיך ולהצדיק את שריפת המיליארדים הזו כאשר היא אינה מספקת את הסחורה. מהסיבה הזו ניתן להניח ששר האוצר הבא, אולי יהיה זה כחלון עצמו, יצטרך לגבש תכניות חדשות, רק מנקודת חלשה יחסית לנקודה המוצא בשנת 2015.
3. ארגז כלים חסר – עוד נקודה היא ארגז הכלים. אם בשנת 2015 דרש כחלון וגם קיבל ארגז כלים מקסימלי לטיפול בהתייקרות הדיור, נראה כי המו"מ הקואליציוני הנוכחי ישחוק את ארגז הכלים והסמכויות שיקבל שר האוצר הבא לטיפול בתחום הדיור. גם בהקשר זה נראה ששר האוצר הבא יהיה בנקודה יחסית חלשה לנקודה בה הוא היה בשנת 2015.
4. חזרתם של המשקיעים? – אחד הדברים המהממים, ששמענו בפאנל "בוחרים נדל"ן" שקיימנו לפני הבחירות, היה מכיוונו של נציג כולנו בפאנל עו"ד רועי כהן, שדיבר על כך שיש כוונות בסביבת שר האוצר להחזיר את המשקיעים לשוק. האם יכול להיות ששר האוצר, בהנחה שזה יהיה כחלון, יבין שבמצבו הנוכחי הוא יצטרך לשלב ידיים עם ציבור המשקיעים כדי להניע את השוק קדימה, ולא לשלוח אותם להשקיע ולפתח את ענף הנדל"ן של ברלין ולונדון? זמנים יגידו.
לסיכום,
השוק מצוי בהמתנה ובחוסר וודאות, הנמשכת כבר כחצי שנה מאז הקדמת הבחירות ועד עתה. כבר נראה ששנת 2019 תהיה מבוזבזת בכול הנוגע לענף הנדל"ן, ונדרשת ההיערכות לקראת שנת 2020. אלא שבינתיים מדינת ישראל לא עוצרת, הציבור גדל, מתחתן, מוליד ילדים, צריך דירות לגור בהן, לשפר דיור אליהן. יש פה פער תהומי בין השעון הדמוגרפי שמתקתק ללא הרף, ובין לוח הזמנים הפוליטי-ציבורי שלוקח את הזמן לאיטו. את המחיר כמו שאתם יודעים – נשלם כולנו, בטח אותם זוגות צעירים שמחכים למושיע, אלא שזה מבושש להגיע.
